מסכת כלה רבתי
ת״ר בשעת פטירת חכם כל העם חייבים בהספדו דכתיב ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל וכתיב וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו מדאמר כל ישראל לאו ש״מ דנקבצו אלא דבכוהו בעיירות [אמרו] וכי זה כבודו של שמואל שהוא היה מהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמדנו תורה מה שלא עשה כן נביא ונביא שנאמר (והיה) [והלך] מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל [וגו'] ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל. אמר רבא גדול שנתעסקו בשמואל יותר ממשה רבינו דאילו במשה רבינו כתיב ויבכו בני ישראל ואילו הכא כתיב ויספדו לו כל [ישראל] אפי׳ נשים ועבדים וקטנים
חולין
כתב שדר ליה תליסר גמלי ספקי טריפתא אמר אית לי רב בבבל איזיל איחזייה א"ל לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה (שמואל א כח, ג) ושמואל מת אמר ש"מ נח נפשיה דשמואל